1
ודרך הלציי אפשר במה שנודע מכילתא פ' בשלח שאין האומה נופלת עד שהשר של מעלה נופל וכמ"ש ישעיהו כ״ד:כ״א יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה, ושמעתי משם הרב המוסמך מהר"ר חיים אבואלעפיא ז"ל זקנו של הרב מופת הדור מהרח"א ז"ל שהיה מפרש שבהיותו השר למעלה בתוקף גדולתו ועוצם מעלתו ה' ישבור גאון עזו ותפארתו והיה כאין, כאשר מצינו במצרים שהיו עובדין למזל טלה, וניסן שולט בו מזל טלה ובט"ו בו שהוא תוקפו של חדש כרע נפל, שבי"ד בניסן שחטו הטלה להורות כי בו בפרק בתוקף גדולתו היה למס, וז"ש יפקוד ה' על צבא המרום במרום, פירוש במרום בעוד שהם רמים במעלה רמה ועליונה, וזש"ה ירמי' ב' בחדשה ימצאונה והוא על דרך הנז'. איכו השתא בעשור לחדש שישראל משלו בטלה אלוה של מצרים וקשרוהו בכרעי המטה, נודע ה' משפט עשה בשר של מעלה בהיותו רם ונשא וידע כל ישראל כי נפל שדוד ש"ר צילם מעליהם ונשבתה ממשלתו ועברה גדולתו, על כן לא יחרץ איש מצרי את לשונו ויהי לנ"ס, ועל כי יום העשור היה בו בפרק בשבת קבעו לקרותו שבת הגדול שם העצם ליום הקדוש, וגם הוא רמז כי נשבת ונתבטל גדול כלומר שר מצרים שהיה גדול ברום המעלות שבת ונתבטל על דרך ישעי' י"ד שבתה מדהבה, ומשום הכי יצדק מאד שם שבת הגדול לרמוז כי נתבטל הגדול שהיה מושל ובתוקפו וגדולתו נשבת ונתבטל, והיינו שלא קראו יום הגדול.